https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / עץ חיים / היכל שני היכל נקודים / השער הרביעי שער המלכים / פרק ח מ"ת
אות טז
תוכן
טז) וטעם ירידתה שם בגרון, משא"כ בשאר פרצופים כנ"ל, הוא, לפי שא"א מלביש לעתיק לז"ת שבו, כנודע, ואור עתיק יומין גדול מאד מאד, ואין כח בבינה דא"א, לקבל אור דע"י, בהיותה קרובה ברישא דא"א, וכאשר ירדה למטה בגרון דא"א, ונתרחקה מעט, יכלה לקבל אור עתיק יומין שם. אבל בשאר פרצופים, שאור עתיק יומין מרוחק הרבה מאד מהם, כי א"א מלבישו, וסותם הארתו, לכן יש יכולת וכח, אפילו בבינה שבכל פרצוף ופרצוף, להיות ביחד עם חברתה, שהיא החכמה של הפרצוף, יחד שניהן למעלה בראש הפרצוף ההוא.
